אם אשכחך ירושלים – כנראה שאני גר בתל אביב

אני חייב להודות, שכחתי את ירושלים בשנים האחרונות, אולי זה בגלל נושאי המגבעת שמציפים את העיר או תירוץ שיקרי כלשהו, אבל אתמול עשיתי חויה מתקנת וזו הודות למוזיקה. זו לא סתם מוזיקה, זו המוזיקה של אסף אבידן והמוז'וס שלו, ומופע (אותו אני מחשיב כמופע קירור) של רמי "הילד הנצחי" פורטיס.

nutcracker

אז מה היה לנו?

חניון. אסף צורח. ופורטיס מארח (נערות צעירות).
היה גם די ג'י עלום שם (או שאני פשוט לא מכיר), שהחליטו לשלב כסוגר הערב באפטר פארטי, לא נשארתי בשטח כדי לברר עד כמה מוזיקת ההאוס המחרידה שלו מספיק אפטרית.

בכניסה ארוכה ובובות ראווה מוזרות, מוזיקה אפית ליוותה אותנו, כשהגענו ראינו את המוז'וס כבר חמים על הבמה קורעים ומפצחים, וזה רק השתפר משם!
כמות אינסופית של אנשים נדחסו קרוב קרוב כדי להריח את אבקת הזיעה של אבידן.
אחריו עלה פורטיס, שהחליט למוטט את החניון. יש לבחור יכולת מופלאה להניע אלפי אנשים מעלה ומטה בחיוך ממזרי ומטורף אחד.
בין לבין ראש עיריית ירושלים עלה על הבמה לעשות פוזות לדור הבא. אני אישית תפסתי אותו מנסה להסתיר מהמצלמות את החצי ליטר בירה שהוא לגם  צמוד לסטודנטים לבושי שחור ומגלגלי עשבים תיבוליים אקזוטיים ממש מול מאבטחי המשטרה שהקיפו אותו, אור ואהבה.

אגב, על אף שהמוזיקה הייתה בשיא איכות היצירה, זה רעיון נוראי להופיע בחניון תת קרקעי, כמות הריברב הייתה מוגזמת אפילו למופע רוק, מזל שהיה הרבה בירה!

ואני ראיתי כסף

שתי דקות ליד הבר הכו בי בחוזקה, הברמן מוזג בירה ואני שומע "צ'ה צ'ינג", את הברז הוא לא סוגר ופשוט מחליף לכוס אחרת, אני שומע "צ'ה צ'ינג צ'ה צ'ינג". עליה למפלס העליון של החניון, מבט מלמעלה על אלפי החולצות השחורות המקפצות ומעלי הקטורת, ואני רואה דולרים מקפצים ועושים "צ'ינג צ'ינג צ'ה צ'ינג".

אני חייב להחליף למזרן חדש…