מפצח האגוזים

מפצח האגוזים

אם אשכחך ירושלים – כנראה שאני גר בתל אביב

אני חייב להודות, שכחתי את ירושלים בשנים האחרונות, אולי זה בגלל נושאי המגבעת שמציפים את העיר או תירוץ שיקרי כלשהו, אבל אתמול עשיתי חויה מתקנת וזו הודות למוזיקה. זו לא סתם מוזיקה, זו המוזיקה של אסף אבידן והמוז'וס שלו, ומופע (אותו אני מחשיב כמופע קירור) של רמי "הילד הנצחי" פורטיס.

nutcracker

אז מה היה לנו?

חניון. אסף צורח. ופורטיס מארח (נערות צעירות).
היה גם די ג'י עלום שם (או שאני פשוט לא מכיר), שהחליטו לשלב כסוגר הערב באפטר פארטי, לא נשארתי בשטח כדי לברר עד כמה מוזיקת ההאוס המחרידה שלו מספיק אפטרית.

בכניסה ארוכה ובובות ראווה מוזרות, מוזיקה אפית ליוותה אותנו, כשהגענו ראינו את המוז'וס כבר חמים על הבמה קורעים ומפצחים, וזה רק השתפר משם!
כמות אינסופית של אנשים נדחסו קרוב קרוב כדי להריח את אבקת הזיעה של אבידן.
אחריו עלה פורטיס, שהחליט למוטט את החניון. יש לבחור יכולת מופלאה להניע אלפי אנשים מעלה ומטה בחיוך ממזרי ומטורף אחד.
בין לבין ראש עיריית ירושלים עלה על הבמה לעשות פוזות לדור הבא. אני אישית תפסתי אותו מנסה להסתיר מהמצלמות את החצי ליטר בירה שהוא לגם  צמוד לסטודנטים לבושי שחור ומגלגלי עשבים תיבוליים אקזוטיים ממש מול מאבטחי המשטרה שהקיפו אותו, אור ואהבה.

אגב, על אף שהמוזיקה הייתה בשיא איכות היצירה, זה רעיון נוראי להופיע בחניון תת קרקעי, כמות הריברב הייתה מוגזמת אפילו למופע רוק, מזל שהיה הרבה בירה!

ואני ראיתי כסף

שתי דקות ליד הבר הכו בי בחוזקה, הברמן מוזג בירה ואני שומע "צ'ה צ'ינג", את הברז הוא לא סוגר ופשוט מחליף לכוס אחרת, אני שומע "צ'ה צ'ינג צ'ה צ'ינג". עליה למפלס העליון של החניון, מבט מלמעלה על אלפי החולצות השחורות המקפצות ומעלי הקטורת, ואני רואה דולרים מקפצים ועושים "צ'ינג צ'ינג צ'ה צ'ינג".

אני חייב להחליף למזרן חדש…

טועמים בירה

3, 2, 1 מוכן! כן כן!!! הבירה מוכנה, סוף סוף לאחר שלושה שבועות מלאי ציפייה חום ואהבה (אני חושב שיגאל אפילו ישן עם אחד הבקבוקים בלילה), הבירה שלנו מוכנה.

Beer Makingפתחנו, טעמנו ואלו התוצאות:

הבירה עשתה שינוי טעמים והפכה מווינשטפן פוטנציאלית לפאולנר קלאסית ומחוזקת. מכיוון שטעינו במדידת האלכוהול הראשונית אז לא ניתן היה להעריך את אחוז האלכוהול הסופי. אבל למזלנו יש באמתחתנו ניסיון של שנים בשתיית אלכוהול ובירה בפרט ולכן עשינו ממוצע הערכת אלכוהול שהוא עומד על 5.3-5.5 אחוזי אלכוהול, או במילים אחרות בירה שדופקת טוב!
היא עכורה עם צבע עשיר של חום אדמה. בשלוק הראשון היא מתקתקה מאוד (אחד הטועמים טען אפילו שהיא מעט בננתית) אבל מהר מאוד הופכת למרירה ומרגישים את חוזק הכשות. אני מאוד אוהב בירות עם טעם חזק, אבל לזאת היה טעם מתמשך (יכול להיות ששתיתי פשוט כל הערב ממנה).

התגובות בטעימה הראשונה היו טובות, לכן שתינו עוד קצת ואז יצאנו למסיבת גג לבדוק דעות בלתי משוחדות (אף אחד לא סירב לבירה חינם).

אנשי המסיבה:

התגובות הראשונות, עוד לפני שנפתח הבקבוק הראשון (טוב לא בדיוק, הגענו עם בקבוק פתוח) היו חיוך מפה לאוזן וקפיצות באוויר. לאחר טעימות מרובות התוצאה היא חד משמעית – הצלחה!
כולם אהבו את הבירה (אגב גיטלביר – GITELBEER), בתשאול יותר אישי, הייתה הצעה חשובה לטעימה אמיתית של בירה והיא למעשה דורשת לשבת ערב שלם ולשתות את הבירה בכמות ולא רק טעימה קלה של כמה שלוקים (או בקבוק), ויש בזה מן האמת, בשלוקים הראשונים שלי באותו ערב הייתי מבולבל ולא ידעתי אם אני אוהב אותה או שהיא רק טעמים של רגש שהציף אותי כי אני תרמתי להכנתה. אבל אין ספק, לאחר ששתיתי ערב שלם ממנה והתעוררתי עם חיוך, כנראה שהיא הדבר האמיתי.

סיכומים ומוזיקה

בהתייעצות עם מכין הבירה עצמו, הגענו למסקנה שהיא אחלה בירה אבל עדיין זה אייל, ואנחנו אנשי הלאגר צריכים את זה קצת שונה, אז דיווחים רישמיים על הלאגר הקרבה ובאה (אותה התחלנו להכין לפני כשבועיים ומבקבקים ממש בקרוב) יגיעו בקרוב, ואם תהיו בסביבה אולי גם תטעמו!

בנימה אופטימית זו, אתם מוזמנים להקשיב לנעימת הבירה (כן יש גם כזו) אותה מיקסס DJ Zangvil (אגב מזל טוב על היום הולדת!!) במיוחד לאירוע, קבלו את "יגאל מכין בירות":

בירה ביתית – סיבוב שני

בירה ביתית – סיבוב שני

התסיסה הראשונית נגמרה! אחרי שבוע של ציפייה, אנחנו מעבירים את הנוזל המתקתק לבקבוקים.

בקבוקיםאז מה עשינו?

קודם כל טעמנו, מן הסתם. טעם וריח מאוד דומים לווינשטפן (רק ללא הרבה אלכוהול וגזים).
הרתחנו סוכר תירס וציננו. מדדנו שוב אחוזי סוכר לחישוב אלכוהול עתידי (על אף שבדיעבד המדידה הראשונית לפני התסיסה הייתה שגויה, לכן אנחנו במצב ספקולטיבי לחלוטין), העברנו את הנוזל למיכל חדש עם סוכר התירס ועירבבנו היטב.
העברנו לבקבוקים (שעברו חיטוי מדוקדק יותר מחדר ניתוח) עם שסתום מיוחד ואטמנו עם המבקבק האדום והגדול.

המצב הוא כזה

המתכון אמור היה לייצר לנו 20 ליטר (או 40 בקבוקי חצי ליטר), מכיוון שהייתה לנו טעות קלה בתוספת המים לאחר הבישול ובישול לא מדוייק, הוצאנו 35 בקבוקים כאשר ארבעה מהם לדעתנו יהיו עכורות מאוד (מזיגה מסוף המיכל).
מחר נכין לאגר ראשונה, הפעם אנחנו מבינים מה הולך ונשתמש בכל הממצאים והבעיות שנתקלנו בדרך להכנת האייל הראשונה.
העדכון הבא על האייל שלנו יהיה כשנפתח אותו ונעשה מסיבת טעימה, עדויות צילומים ותיעודים מהשטח מובטחים.

ולעצלני הקריאה, הנה התוצאות בצורה פשוטה ומצולמת:

תוצאות

מכינים בירה בבית

מכינים בירה בבית

הפוסט היום שונה מקודמיו, הוא עוסק בהכנת בירה ולא בדרכים בהן ניתן למכור או לשווק אותה. כן כן, אנחנו מכינים בירה ביתית.זו חויה מאוד מעניינת וטעימה ומומלצת לכל מי שבשבילו יום שבת דליל באקשן יצירתי (או אם אתם רוצים לפתוח פאב שמייצר בירה לעצמו ולא ידעתם איך להתחיל).
אחרי חודשים של תכנונים ומחקרים, הכנו אתמול את הבירה הביתית הראשונה שלנו. יגאל, חבר טוב וחובב אלכוהול מושבע (כמוני), לקח אותי אתמול לקנות ציוד לבירה מחנות "בירדי" שבתל אביב.
קיבלנו הרבה הסברים, טיפים ומלא ציוד שימושי, אז תודה לצוות בירדי.

התחלנו בניקיון יסודי וחיטוי של כל הציוד והחלקים בתהליך, הסבירו לנו שחיטוי זה תהליך מאוד חשוב בהכנה. אתם לא רוצים לפתוח את מיכל ההתססה אחרי שבוע ולגלות שהכל הזדהם והתקלקל, זו עשויה להיות פתיחה גרועה ומורידת מוטיבציה.

בשלב ההכנה גילינו שאין ברשותנו סיר מספיק גדול, אז חילקנו את הבישול לשני סירים שווים.
בישלנו את הלתת, רכז לתת, כשות ואז העברנו לחבית גדולה עם ברז והוספנו שמרים, סגרנו ושמנו נשם למעלה כדי שישחרר גזים ויישאר הרמטי.
זה שלב התסיסה הראשון, עוד כשבוע נפתח את המיכל ונבקבק ואז נמתין עוד שבועיים. אז עוד שבוע יהיה פוסט על ביקבוק בירה.

בינתיים קצת תמונות מהחוויה:

יגאל ושקיקי לתת

מצננים את הסירים באמבט קרח אחרי בישול ארוך

משהו כבר מתחיל לתסוס

משלימים כמות מים וסוגרים באהבה